image2
סיפורי ההצלחה שלי

זה לא בדיוק התקף אגו מגלומני. זה יותר מישהו, חבר טוב ומבין גדול באינטרנט, שאמר לי, המטרה של הבלוג המקצועי שלך היא לרכז את סיפורי ההצלחה שלך. והקשבתי לו.

אז ההצלחה הראשונה שלי בתור דובר, היתה בגיל 16, כדובר ויו"ר נוער מרצ צפון. הרב הראשי של צפת הודיע על פסק הלכה שאוסר למכור דירות לערבים, ואני שלחתי מכתב רשמי ליועץ המשפטי לממשלה, בדרישה לפתוח נגדו בחקירה, ושלחתי את המכתב למערכות העיתונים, ככה, בפקס, בלי להתקשר לאף אחד, בלי הודעה לעיתונות, בלי מספר טלפון לחזור אליו, באקט יח"צ גרילה שהיום לא הייתי נותן לו סיכוי. להפתעתי, כנראה שמישהו הוציא את המכתב הזה מהפקס, והידיעה על "דרישה לפתיחת חקירה כנגד הרב אליהו" התפרסמה במעריב למחרת, עם ציטוט מושלם מהמכתב שלי, ורק טעות אחת - "תום ונגר" במקום "תום וגנר". בנוער מרצ, בהתחלה כפעיל ואחר כך כדובר בשכר, למדתי את כוחה של תקשורת כשהתראיינתי, לעיתונים ומדי פעם לטלוויזיה ולרדיו, כמגיש הבג"צ נגד איסור תחבורה ציבורית בשבת יחד עם נעמי חזן, במאבקי בר אילן, וכאחד מדוברי "נוער הנרות".

 לאחר השירות הצבאי התחלתי לעבוד כדוברו של ח"כ אילן גילאון. ההצלחה הראשונה שלי היתה כשהתעקשתי לצרף עיתונאית,  הגר אנוש מידיעות אחרונות, לסיור שיגרתי של ח"כ אלמוני וחדש בביטוח הלאומי במזרח ירושלים, והכתבה על תנאי הזוועה בהם מחכים תושבי מז' ירושלים בתור לביטוח הלאומי התפרסמה למחרת על פני כל עמוד 7 בידיעות אחרונות, כשגילאון מתראיין עליה בכל תוכנית אקטואליה אפשרית.

עם פרוץ בחירות 2001,  משה גאון מינה אותי לדובר מטה הבחירות של ראש הממשלה דאז אהוד ברק. לא ניצחנו, כזכור - אבל המינוי עצמו היתה הצלחה מסחררת, לעוזר פרלמנטרי טרי, בן 22.

אחרי הבחירות מוניתי למנהל מחלקת מאבקים ומשברים בארד תקשורת. סיפור ההצלחה הראשון שלי שם היה הפריימריז בליכוד עם אלי אפללו, תעשיין אלמוני מעפולה אז, שנבחר למקום ריאלי ברשימת הליכוד לכנסת. שם גם פגשתי את עמיר פרץ, כמי שמונה לנהל מטעם ההסתדרות את המאבק על חוק חברות כוח אדם, שבכניסתו לפועל אני רואה  גם הצלחה אישית.

אחרי 3 שנים מוניתי למנהל התקשורת של משרד בן אור תקשורת, מטעמו שימשתי בן היתר כדובר מרכז פרס לשלום - וגם בתקופה זו, בה ניהלתי את התקשורת יוצרת הכותרות סביב הביקורים בארץ של ז'וז'ה מוריניו, רונאלידיניו וריאל מדריד.

סיפור ההצלחה הפוליטי הגדול ביותר שלי עד היום היא הסאגה בת השנתיים, שהתחילה כשעמיר פרץ קרא לי ללשכתו בהסתדרות, וביקש ממני לקבל את תפקיד דובר מטה הבחירות שלו ויועץ התקשורת שלו, מיד לאחר החלטתו להתמודד לראשות העבודה. הסקרים הראו לו אז 4 אחוזי תמיכה מול פרס, וילנאי, ברק ופואד. את הדרך הארוכה שעשינו משם, ההיסטוריה זוכרת היטב וכל אחד שופט אחרת, אבל המסע חסר הסיכוי הזה, שעבר דחייה של פריימריז יומיים לפני מועדן והסתיים בניצחון ההיסטורי על פרס ובלשכת שר הביטחון, עיצב אותי במשך שנתיים קשות מאוד.

ב"אפדייט תקשורת שיווקית", משרד יחסי הציבור שפתחתי לאחר הבחירות, סיפור ההצלחה המוכר ביותר שלי הוא קמפיין ה"קרקעות על הירח",  שסוקר בהרחבה בתקשורת הישראלית, והעקבותיו נמכרו אלפי חלקות קרקע על הירח ללא השקעה של שקל בפירסום קנוי. הטרנד הישראלי החדש שיצרתי זכה לסיקור מצ'ילה ועד אינדונזיה, כולל ריאינות ב cnn ואל ג'זירה.

הצלחה נוספת שהיתה לי לא מזמן, ולצערי מוגנת בהסכם סודיות, היתה עם משרד עורכי דין הנמנה על לקוחותי. בעזרת קמפיין יחסי ציבור שעלה להם 12,000 ש"ח, הכניס המשרד 370 תיקים חדשים בחודש, ברווח מינימלי של 6,000 ש"ח לתיק. תעשו את החשבון בעצמכם...